מקור תמונה: generated by craiyon.com
עומדת בפני קהל הקוראים המשימה הלא קלה של בליעת הרד פיל. זה קשה כי קריאת התכנים האלה מכניסה את הגבר למצב פסיכולוגי של תקיפה/בריחה היות והוא מתחיל להסתכל על העולם בפשטות, מה שנקרא בNLP "מטא-מודל”. וברגע שהוא מוציא מהראש את המונחים המילטוניאנים המכלילים ובלתי ברורים מייד הוא גם מגלה ששהה כל חייו במצב היפנוטי שמדחיק את כל העלבונות והצרכים האישיים שלו בשביל טובת הכלל. הגבר הישראלי שבמהלך כל חייו חושב במונחים חברתיים כגון דמוקרטיה/ממשלה/מיסים/מפלגות, פתאום מתחיל לרדת אל פני הקרקע ולהבחין במציאות הסובבת אותו ביחסי הגומלין שלו עם הסביבה הקרובה, וזו גם הסיבה שרוב האנשים לא מסוגלים להכיל את הכאב הזה מפסיקים ליטול את הרדפיל וחוזרים לדמיונות באמצע הדרך.
זה לא רק קשה מבחינה נפשית, אלא גם מבחינה פיזית: הסביבה שהתרגלה לנצל אותו תתאמץ בכל דרך להמשיך לרמוס ולהכחיד את הגבר המתעורר בכדי לגרור אותו חזרה אל העבדות. המצב בימינו כל כך גרוע והגברים היהודים חיים בהכחשה כל כך נוראית לגבי המצב שלהם עד רמה שההשפלה והניצול הפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית, והזכרים הופכים את הטראומה שלהם לאידיאולוגיה. ברגע שאיש יהודי ישראלי מנסה פתאום לצאת מהשפל הזה החברה מייד רומסת אותו כי היא לא רוצה לאבד עוד עבד נרצע. אף אחד מהרשעים בפמיניסטאן לא רוצה שפתאום גבר הבטא היהודי הנרמס ירים את ראשו ויפסיק לשלם עליהם מיסים ולחלק את בנות משפחתו לזנות, ולכן הרבה גברים שבולעים את הרד פיל נתקלים בהתנגדויות ואלימות רק על כך שהעיזו לדבר את מה שהם קראו בספרות המגטאו.
אבל האמת היא שאין שום ברירה אחרת בימינו למי שרוצה לשרוד. חייבים ללמוד את המציאות כפי שהיא התגלגלה, להפנים אותה, ומי שלא יעשה כן פשוט יכחד. הסכנות בימינו מרובות וערמומיות מאוד, והרד פיל הוא גלגל ההצלה הראשון שחייב לקחת כל אחד מאיתנו בספינת פמיניסטאן השוקעת. בן אדם שלא יודע את היחס האמיתי של החברה כלפיו מבחינה מינית-חברתית הוא בן אדם טיפש שלא יודע איפה הוא חי. הוא יקבל עצות רעות מחברים רעים וימות מהר מאוד. למעשה אפשר לסכם את כל הסכנות במדינתנו המושחתת בתור עצות רעות מאנשים רעים שמזיקות וגוררות אותך במהרה אל הקבר ודווקא הבנת המציאות המינית היא הדרך הכי אפקטיבית לגלות מי חבר אמיתי שלך ומי לא, במיוחד בימינו כאשר כמעט כל סמרטוט בסביבה מייחל בסתר שתמות כדי שיהיה לו יותר סיכוי למצוא זוגיות בהייפרגמית הקיצון הישראלית. אחרי שנים של מחקר, ניסוי, תהייה וקריאת ספרים שהקדשתי למען כתיבת התוכן הזה אני פורס בפניכם את המסקנה החד משמעית שמי שלא בולע את הגלולה האדומה עומד למות בזמן הקרוב- ועכשיו גם אסביר כיצד לבלוע את גלולת המרמור מבלי להתאבד ומבלי להפוך לנרקומן.
צריך ללמוד איך לבלוע את המציאות ולהתפכח לפני שמתחילים את התהליך, בדיוק כמו בכל כישור בחיים שחובה ללמוד קודם כל איך ליישם אותו לפני שניגשים. בפועל מדובר בכישור חיים בסיסי שבמהלך האנושות האבות היו תמיד מחנכים אליו את בניהם "ושיננתם לבניך ודיברת בם". רק אבא יכול להוריש לבנו את היכולת הגברית לשמור על המרחב האישי, להציב גבולות, להכיל את המציאות מבחינה רגשית ולטפח כישורי חיים בסיסיים של הגנה עצמית ועצמאות גברית. רק דמות אבא מכובדת מסוגלת להוריש לילדים את התוכן הרוחני הנדרש להם, ואישה בחיים לא תהיה מסוגלת לעשות את זה כי מבחינה פסיכו-ביולוגית המוח של הילדים בנוי לקבל את זה מזכר גרידא, ושום טריק לא יועיל לה. אלא שבימינו האבות שכחו איך לעשות את זה, והרבה מאיתנו בפמיניסטאן גדלנו בלי דמות חזקה בבית או אפילו במשפחות חד הוריות. לכן לא זכינו לקבל את הכישורים האלה בילדות ואני אאלץ ללמד אתכם כאן בקצרה (וביתר הרחבה במהלך הכתבות) כיצד להיות גבר עם ביצים מפלדה שמסוגל לעכל את המציאות הנפרסת בפניו מבלי להתאבד ומבלי להפוך לנרקומן.
האידיאל שאנחנו שואפים אליו בתור גברים כדי לשרוד את פמיניסטאן הוא לעכל את הרדפיל, להבחין בו, אבל לא להרגיש סערת רגשות כל פעם שנזכרים במציאות אלא פשוט להתיחס אליה ברוגע. מימים ימימה גברים היו מסוגלים לחיות עם התובנה שכל שבוע צריך לצאת להלחם באריות, ולעכל ברוגע את העובדה שיש סיכוי גבוה למות למחרת. בדומה לכך גברים היו מסוגלים לעכל את התובנה שאישה זה יצור מניאק שתבגוד בהזדמנות הראשונה מייד שמתאפשר לה והיו נועלים את הנשים שלהם בבית: מבלי להבהל מהעובדה שגם האמהות שלהם ואחיותיהם הן שרמוטות בפוטנציאל שצריך לרסן. גברים היו יודעים לכבד אחד את השני, לזלזל בנשים, להבעיר אש, להחזיק פטיש, ולהרים דברים כבדים. היה להם הידע הנדרש לגבי איך לתחזק את הגוף והנפש ואיך להשתמש בהם במשך שעות ארוכות בלי להתעייף הן פיזית והן נפשית. הם היו יודעים איך לשתף פעולה ביניהם ולהתווכח בלי להפגע כמו ערסים קוקסינלים חסרי גב רגשי שמייד דוקרים ומסתכסכים אחרי כל אי-חילוק דעות קטן. כל הכישורים הללו איפשרו להם לנתב את הכעס למקומות שהגוף בנוי אליהם, לנקוט פעולה כשצריך, לשמר את הסדר החברתי, ולקחת את מה שמגיע להם. זה למעשה מה שאני קורא לו "בליעה מוצלחת של הרדפיל", וזה מה שאני אסביר לכם כרגע בקצרה כיצד לעשות לפני שנכנסים לפרטי השואה הפמינאצית שפוקדת אותנו.
היום בגלל שיש הרבה הרעלה, חומרים מקקסנלים, סויה, קרינה, שטיפת מוח פמינאצית וטרור רגשי, הגברים כבר איבדו את המסוגלות להכיל את המציאות. התפקיד שלי הוא לקחת אתכם למסע לימודי בו אתם מחנכים את עצמכם חזרה אל הגבריות שנלקחה מאיתנו בישרעהל, הרחק מהיהדות המזויפת הסוגדת לואגינה והרחק מתרבות החיזורים המטונפת של הגויים. למעשה בעת קריאת האתר ועיכול המידע הקורא משנה לחלוטין את הפסיכו-ביולוגיה שלו, והופך ל"גבר של פעם" שמסוגל להתייחס לסכנות ברוגע מבלי להמציא מנגנונים פסיכולוגיים הגנתיים של הדחקת המציאות. תהליך ההפיכה מגבר קאקס מודרני לגבר אלפא סופרסטרייט קורה לבד בזמן שבולעים עוד ועוד חומרים קשים ומפכחים, אבל שם המשחק הוא גם לא להסתבך במכות ולא להפוך לנרקומן כתוצאה מהאבלות. עצם הבליעה של המציאות מבלי להסתבך הוא הוא התהליך של בניית עמוד השדרה שהופך את הזכר מ"סמרטוט" ל"גבר אמיתי", וכל אחד חייב למצוא את הדרך שלו לבד בהרפתקה האישית שלו. אני לא יכול לאמר לכם בדיוק איך לעשות את זה, כי רק עצם העובדה שאני אחליט בשבילכם זה כמו להגיד לכם שאתם פטורים מפיתוח יכולת חשיבה עצמית. אבל מה שאני כן אעשה עכשיו, זה לשתף אתכם בתובנות שלקח לי שנים להגיע אליהן, אלו מהן שמציתי הכי רלוונטיות להשרדות בשואת פמיניסטאן בהרפתקה האישית שלי. התקווה שלי היא שפחות אנשים יתאבדו, יתמכרו לסמים או יסתבכו במכות בגלל האבל והזעם שעולה כשמתחילים להבין איזה שואה עושים לנו.
טיפוח בריאות וליקוק פצעים
מדובר בכישור שהוא לא רק נפשי, אלא פסיכו-ביולוגי שתלוי גם בבריאות הגוף עצמו. כל לחץ נפשי שאנחנו חווים הוא עול כבד על המערכת הנוירולוגית שגם יכולים להתקבע לטווח הארוך בתור זרמים חשמליים תקועים שמפעילים את עצמם כל פעם בעזרת קלט מסויים מסביבה. הבן אדם מרגיש מאולץ לשחזר דפוסים בחיים שלו כי אנחנו הגברים בנויים לאהוב טקסים ופעולות שחוזרות על עצמן. בתור יצור חברתי, הגבר בנוי להתקבע בדפוסים מסויימים שאמורים להיות התפקיד הקבוע שלו בחברה שגם האחרים יורגלו אליו, וזה מתבטא גם מבחינה גופנית. אם תלכו אחורה 150 שנים כשהגברים היו עדיין גברים ותקראו ספרים מהתקופה ההיא אתם תשימו לב שלכל גבר הייתה זהות חזקה ומקובעת במקצוע שלהם, לדוגמא "יוחנן הסנלדר" והקביעות הזו היא תכונה שהגוף הגברי זקוק לה מאוד כדי לאזן את הנפש. הבעיה בימינו היא שגברים מתקבעים בתוך תפקידים שלא משרתים אותו אלא את החברה שרודה בהם ומעבידה אותם, וכך אנשים מוצאים את עצמם תקועים בדפוסי התנהגות שלא משרתים אותם במשך שנים ולא מצליחים לצאת מההרגל הרע. תהליך היציאה במקרים כאלה הוא למעשה התנגדות לביולוגיה של הגוף עצמו, כי מבחינת הגוף הדפוסים הישנים הללו עזרו לו לשרוד עד עכשיו והוא לא רוצה לקחת סיכונים מיותרים שעלולים להפסיק את הצלחת ההשרדות אפילו אם היא עולה לו במחיר של עבדות והשפלה. ההתנגדות הטבעיצ הזו גוררת סימפטומים נוראיים ממש כמו מחלות ואפילו תחלואים אמיתיים.
מתוך היכרות עם הרבה אנשים בקהילה, ומתוך נסיון של שנים בו ראיתי איזה אנשים התאבדו ואיזה אנשים כן שרדו את תהליך ההתפכחות, המסקנה שלי היא שדבר ראשון לפני הבליעה אתם צריכים לטפח את הבריאות שלכם. עצם שינוי דפוסי החשיבה והערכים של המוח מייצר הרבה מאוד נזקים בגוף, שמתבטאים ברדיקלים חופשיים של ממש והתפרקות תאים. כל פיסת מידע של התפקחות מתנגשת עם כל האמונות הקודמות והנסיון שקיבע אותן במשך שנים, וגורם לגוף להכנס למצב לחץ נפשי שמכווץ את הסיבים של חוטי העצבים. הכיווץ עצמו גם יכול לגרור התכווצויות של החוליות שמהן יוצאים העצבים, וזה בתורו גורר בעיות בכל מערכות הגוף כולל מערכת העיכול, השרירים, הבלוטות, עצבים, דם, וההורמונים שכולם מקושרים ביחד דרך חוט השדרה. בקיצור, בלגן אחד גדול שאין לו סוף, ואני מזהיר מראש שעצם ההתעסקות עם הרדפיל יכול לגרור הרבה מאוד מחלות למי שלא מטפל בעצמו במקביל ולא מלקק את הפצעים שלו הרבה ככל האפשרי.
זה למה אנשים נוטים להגרר לסמים ולעישון כבד בימינו מתי שהמציאות נוחתת לזרועותיהם. הלחץ שגורר המידע בתחום הנשים-גברים כל כך מעיק עליהם בריאותית, במיוחד במצב המוזנח של העם שלנו היום, עד רמה שהם יכולים לחלות יותר אם לא יעשנו באותו רגע ויאטו את קצב הפשרת האדרנלין וכיווץ המערכת העצבית. שם המשחק פה הוא למצוא דרכים אחרות לנטרל את הסטרס שלא יזיקו בטווח הארוך כמו שמזיקים הסמים. האנשים שהופכים לנרקומנים פשוט עושים את זה כי אין להם שום הרגלים טובים אחרים להפגת מתחים, והרבה יותר קל להם ללכת לדפוק את הראש עם אלכוהול, סיגריות, או כל סם אחר שזמין בקלות בקיוסק השכונתי. אבל אם לדוגמא הם בונים לעצמם הרגל בריא כמו מדיטציה להפגת מתחים, אז אפשר בקלות לחסוך סרטן, נזקים לכבד, בזבוז זמן והוצאות שנגרמים מסמים ואלכוהול. מסאג’ תאילנדי פעם בשבוע, שייקים ירוקים, מזונות על, דיקור סיני, ועוד- כל אלו יכולים להועיל בריאותית ולעזור לעכל עוד יותר חומרים של רדפיל.
אני מדגיש את העניין הבריאותי, כי לעומת העולם הישן של הבומרים, בדורנו הממשלה מרעילה כל דבר אפשרי שנכנס לגוף שלנו. האוויר מזוהם בננובוטים מכמטריילז, המים בפלואוריד וכלור, האוכל בריסוסים מסרטנים והנדסה גנטית, החיסונים בכספית, השדה האלקטרומגנטי מזוהם במרק קרינה נוראית. אנחנו למעשה הדור הראשון שיחייה הרבה פחות שנים מאשר הדור שלפניו: רמת החיים פחתה, ופשוט לא נשארו מדענים הגונים כדי להודיע לנו שתוחלת החיים הממוצעת בדורנו היא נמוכה בהרבה מאשר ה80 שנה הממוצעים שמופיעים בסטטיסטיקה. זה אומר שלא רק שגם ככה קשה נפשית לשרוד את המציאות החברתית, אלא בנוסף לכך יש גם עול בריאותי שבלאו הכי משפיע על כולנו ועוד יותר מקשה להוסיף מאמץ על המערכת הגופנית. למרבה המזל כן יש פתרונות שאמנם קצת קשה להגיע אליהם בגלל צנזורה, אבל בהחלט אפשרי עם טיפה מאמץ. הפתרונות האמיתיים שעובדים נמצאים בעיקר בתחומי ה"biohacking”, רפואה אלטרנטיבית, בביטשוט, ואצל אנשים כמו ‘שי דנון’ או ‘doctor mercola’ שחוטפים חסימות בגוגל בגלל הפתרונות הבריאותיים שלהם אמיתיים ועובדים. ככל שאתם תשתמשו בכלים הללו יהיה לכם קל יותר לבלוע תוכן מציאותי ומדכא, וכך בעצם להשתמש בו בתור דלק לשיפור רמת החיים ויציאה מפי הפחת במקום סתם לשבת בדכאון על כמה המצב חרא.
הנשים הישראליות מרעילות אותנו בחומרים מקקסנלים כדי שלא נתנגד לזה שהן שרמוטות חצופות ונתחתן איתן אחרי שהן מסיימות שלב החגיגות בגיל 40 ומתפגרות. -מקור: shofar.tv
צריך שתלקקו כל פצע קטן כמו חתול שרוט שהתעללו בו חברי כת השטן, כי זה באמת המצב שלכם. אתם ערימה של חתולים מוכים שהוציאו להם ציפורניים, תלשו בשר והיכו במערוך ברזל. צריך להשתמש בשייקים ירוקים, צומות, אימוני כושר רגנרטיבי, מסאג’ים, תוספים, מסננים, מדיטציות, ובכלל כל דבר אפשרי שהיד משגת כדי להתגבר על הצלקות. ומי שלא יעשה את זה פשוט ימות, יתאבד או יחזור להיות אהבל שלא מודע למציאות הסובבת אותו ויובל כצאן לטבח אל מלתעות האישה הישראלית. זו משימה קשה בפרט לגברים היהודים המצולקים, כי בימינו הם מחונכים לתת את כל מה שיש להם לאישה, לרבנים פרזיטים, לילדים שהשרלילה חטפה, ולא להשאיר כלום לעצמם. מחנכים אותם למעשה להיות עבדים, וזה מייצר מצב נפשי בגבר הישראלי בו הוא בקושי מצליח להוציא פרוטה סרוחה על עצמו. אבל הגיע הזמן שנפסיק להתקמצן על עצמנו, ונתחיל להשקיע בשיקום בריאותי שיסייע לצאת ממעגל העבדות. אני שמתי לב לתופעה שנשים בפמיניסטאן כן מרשות לעצמן להשקיע בבריאות, נופשים, ומילוי צרכיהן האישיים בו בזמן שהגברים מתקמצנים ומרגישים תחושת אשם על כל השקעה מזערית ברמת החיים האישית שלהם. ולכן אני בא ואומר לכם כן להשקיע בבריאות וכן לבזבז כסף על עצמכם. זה מותר, זה נחוץ, ותפסיקו להרגיש אשמים על זה.
היעזרות בבעלי מקצוע
אם לא הצלחת לעכל את זעם ההתפכחות כעבור כשנה, כנראה שהתקבע במוח שלך כשל לוגי של מחשבה-תגובה, והקשרים הנוירונים שהתקבעו במוח בתגובה למחשבות בנושא גברים/נשים הם של זעם. לפעמים זה גם יכול לבוא בתור דכאון, וזה תלוי באיך שהמוח ראה לנכון לגרום לך להרגיש כדי שתשרוד בתקופות המוקדמות כשהתחילו לדפוק אותך בחיים. קשרים נוירונים כאלה הרבה יותר קשה לנווט מחדש לאחר גיל 25, כי המוח מתקבע, ולפעמים מומלץ להיעזר בבעל מקצוע שמתמחה בשינוי התגובות הרגשיות האלה אם יש לך את האפשרות הפיננסית. יש גם אנשים שנתקעים עם אותם הכשלים הלוגיים במוח במשך עשרות שנים ופשוט מתעצלים לטפל בזה, או לדוגמא ה"חוזרים בתשובה" שבמקום לטפל בבעיות הרגשיות שלהם פשוט בוחרים להפסיק להיות מודעים לעצמם ונשארים ברמה רוחנית רדודה של בריחה מהמציאות, זלילת ג’אנקפוד ואלכוהוליזם. יש מקרים שבהם באמת כדאי ללכת לבעל מקצוע כדי לעשות כמה שינויים במוח ולגרום לתגובות רגשיות יותר רלוונטיות שישרתו אותך ויחסכו הרבה כאב מיותר ובזבוז כסף על ג’אנקפוד, סמים ודמי מזונות לשרמוטה ישראלית.
חשוב מאוד להדגיש כאן להזהר מבעלי מקצוע רשלנים, בעיקר נשים וכל מיני קאקס מהאוניברסיטאות הישראליות שבעת הטיפול מנסים לשכנע את הלקוח לחזור להיות פתי בלופיל. יש היום הרבה "פסיכולוגים" ו"מטפלים" שמנסים לשכתב ללקוח מה לחשוב(בפרט תכנים פמינאצים) כדי שהוא יפסיק להתאבל. במקום לעשות את העבודה שלהם באמת ולעזור ללקוח להיות מסוגל להתמודד עם המחשבות שלו עצמו קל להם יותר להחזיר אותו למצב הדחקה. בגלל זה עדיף למצוא מטפל שבעצמו הצליח לעכל את המציאות הפוקדת אותנו בפמיניסטאן, כלומר אחד שהגיע לרמה שהוא בעצמו מסוגל להכיל את הכאב של החיים וגם להרגיש רגשות קונסטרוקטיביים מבלי לברוח למצב הפסיכולוגי של תקיעת הראש בחול. אתה אמור לבוא בתור לקוח ולקנות טיפול שגורם לשינוי בתגובות הרגשיות והמחשבתיות שאתה לא מעוניין בהן בגוף, או לפחות מיתון שלהן. כלומר אתה לא בא לשם בתור הרשל’ה שהמטפל יגיד לו מה לחשוב, אלא בתור קליינט עם דרישה ממוקדת לדוגמא "אני גיליתי שנשים זה זבל ואני לא מצליח להפסיק לרצות לדפוק להן מכות, תעזור לי לנתק את הרצון לדפוק מכות לעוברות אורח בבקשה". ואז מתחילים לעבוד, לרוב בדיבור. יש גם כאלה משתמשים בהיפנוזה/טראנס וזה הכי טוב, אבל העיקר זה שהבן אדם לא ינסה לשכנע אותך שנשים היום הן טובות ונסיכות. כי הן פשוט לא. הנשים היום פח זבל, יש כשל חברתי עמוק בחברה הישראלית, והגיע הזמן ללמוד להתמודד איתו. עוד דוגמא לכך היא פסיכולוג שאומר "אתה רואה נשים כזבל כי אמא שלך התעללה בך ולכן הבעיה בך": זו רבותיי רשלנות מקצועית לשמה, כי הלקוח בא בדרישה קונרקטית לשנות את התגובה הרגשית למחשבה שלו ולא את המחשבה עצמה. הבן אדם לא ביקש לשנות את התובנות שלו מהחיים והתוכן הרוחני, אלא את התגובה הרגשית הבלתי רצויה למציאות שהוא בחר להאמין בה.
או לדוגמא אם אתה מרגיש כעס על כך שהנשים היהודיות שרמוטות חצופות וזה גורם לך לעשן נייס גאי ולבזבז את הזמן עם החברים בקיוסק: גם פה מדובר בהתנהגות שלא משרתת אותך. העבודה של הפסיכותרפיסט במקרה הזה היא לקחת את הרגש הזה ולקשר אותו להתנהגות אחרת כמו לדוגמא פתיחת עסק בתחום שמביא לך פורקן רגשי מעצים. כלומר צריך למצוא בעל מקצוע גבר נורמלי שלא ינסה לחנך אותך לכבד נשים ישראליות כדי להדחיק את הרגשות הרעים, או אחד שיזיין לך את המוח בשיחות סרק ופוצימוצי. אלא אחד שינווט את הרגשות המוצדקים שלך למקומות קונסטרוקטיביים ככה שאתה תוכל להתקדם בחיים ולשנות את הסיטואציה הפיזית שלך בחיים. נורא קשה למצוא בעל מקצוע כזה היום, כי כל תחום בריאות הנפש מוקדש לצרכי הואגינה הישראלית שצריכה תנחומים על כך שטיירון עזב אותה וכדי להתלונן על כמה שהיא נגעלת מהמחזרים היהודים שהם פחות מ1.80מ’: אשכרה זה מה שמלמדים באוניברסיטה במשך 4 שנים את המתמחים הקוקסינלים, ואף אחד שם לא מעוניין ללמד כיצד לתת מענה לצרכי הגברים. עדיף כבר אפילו לקחת בעל מקצוע צעיר עם מוח גמיש ולא חייב בכלל שיהיה לו תואר. ההסמכות של היום שוות לתחת, ובמיוחד התארים של יוצאי האוניברסיטאות הישראליות המטונפות שהן לא יותר מאשר בית מקדש של סגידה לואגינה היהודיה והמאהבים הערבים שלה שמניפים שם דגלי פלסטין ביחד איתן.
דבר נוסף שאפשר לזרז עם בעל מקצוע גברי הוא ניקוי הטראומות המיניות שנגרמות לגברים בפמיניסטאן. אחד הנזקים העיקריים שכולם מתעלמים ממנו הוא ההתעללות המינית שעושות הנשים הישראליות לילדים בגילאי הבגרות המינית, למרות שהנזק הוא נוראי וכמעט בלתי הפיך. בזמן שהילדים בשיא הבגרות המינית שלהם האמהות שולחות אותם לבתי ספר משולבים עם הייפרגמיה, בלי שידוכים, הילדות והמורות השרמוטות מתגרות שם בילדים, ואפילו בנות דודות ואחיות בבית ממשיכות עם ההתעללות המינית הזו עם התגרות מתי שהילד חוזר מבית הספר. מדובר בטראומות מיניות של ממש, מפני שבשביל ילד לראות שוקיים של אישה זה אותו דבר כמו בשביל ילדה שתראה בולבול במרחק 10 ס"מ מהפרצוף שלה שעושה "הליקופטר". כלומר סף הגירוי של בנים הוא הרבה יותר גבוה, במיוחד בגילאי 12-17 בשיא הבגרות המינית שלהם, והם גם יותר מדי קטנים מכדי בכלל להבין או להיות מסוגלים לתמלל את הנזק הנפשי שנגרם להם בגילאים הללו. קשה להבין את חומרת הנזק שנגרם לבנים היהודים בימינו, אבל אמצעי מעולה להמחשתו הוא כושר העבודה והבריאות של הגברים של היום לעומת לפני 150 שנים שהדרדר בעשרות מונים. כאשר היתה הפרדה בין נשים לגברים וכאשר היו משדכים בגיל 14 (כולל אירופה) הגברים היו בעלי תפקוד הרבה יותר גבוה מכל הבחינות כולל שכלית. אנחנו באמת אונטרמנש לעומת מה שהיינו אמורים להיות בעיקר בגל הטרור המיני של הנשים הישראליות החל מגילאי ילדות, ואם יש מטפל רגשי שמודע ויודע איך להפחית את התסמינים של ההתעללות המינית הזו זה בהחלט אמצעי מעולה להקל על תהליך ההתפכחות שמעלה את כל הטראומות הנפשיות המודחקות מהילדות.
ניקוי סביבה תודעתית
התעמולה הפמינאצית הבלתי פוסקת של המנוש היהודי, רבני הואגינה היהודיה והממשלה שלהן נמצאת כבר בכל מקום. אתה מגלגל ביוטוב, ופתאום קופץ לך איזה רב "מחזיר בתשובה" שאומר לא לפגום בברית ולהתחתן עם שמנה בת 35 “זיווג משמיים, אל תתקמצן בכתובה שים 500 אלף”. אתה הולך מנסה ללכת לחוג אלקטרוניקה והמרצה שם הוא חנטריש מספר לך על זכויות נשים ונקבות מדעניות כי זה חלק ממתכונת הלימודים של העירייה. אתה הולך לסופר לקנות טחינה ומתנוסס מעל הראש של המדף פוסטר ענקי "נעמ’ת עם מוקד מלשינון על גברים אלימים נא להתקשר 05XXXXX4”. פותח עיתון ושם גרושה בת 40 שטוענת שאתה מדבר בטון אלים מילולית ו"צריך ללמד יהודים לכבד נשים, שיקחו דוגמא מהחבר הסודני שלי”. פותח פייסבוק וואיזה רווקה בת 50 צווחת שם שהיא "תעשה את מי שיתחתן איתה מאושר, קמצנים ועניים מתחת ל1.95מטר לא לפנות אליי". בקיצור הזבל המנטאלי סובב ואופף אותנו בכל סנטימטר מרובע של המרחב הפיזי במשטר פמיניסטאן, וצריך לתכנן בעורמה רבה כיצד להינצל משטיפת המוח הזו.
בדיוק כמו שמנקים את הצלחת לפני שאוכלים במידה ויש בתוכה חתיכת חרא, ככה גם אנחנו צריכים לנקות את מה שמאכילים אותנו מחשבתית. המידע שאנחנו צורכים, כולל התוכן הרוחני, חייב להיות נקי מכמה שיותר צואה בעודנו בולעים את הרדפיל. אם אתה מתכוון להתעורר, להיות אלפא ולא לשלם מזונות לשרמוטה בת 50 שהתפגרה אז קדימה תמחק את הטיקטוק הפיסבוקים האינסטגרם ותתחיל לשמור את העיניים מהטינופת של האישה הישראלית והתעמולה שלה. צריך לשאוף להסיר כמה שיותר מהפרסומות והתעמולה שלהן, כי היום הן משתפות פעולה עם עמלק שמספקים להן טכנולוגיה ממש מתקדמת ויודעים כיצד לפתות בני אדם להאמין בדברים שקריים שסותרים את המציאות. המציאות היום היא כמו קזינו שמפתה את הלקוח והם משתמשים בכל מיני טריקים פסיכולוגיים שנחקרו במשך עשרות שנים במוסדות השכלה מתקדמים. כך הסביבה התודעתית בפמיניסטאן היא אוסף נשקים פסיכולוגיים כדי להפוך אותנו לעובדי עבודה זרה שסוגדים לואגינה היהודיה המטונפת בעודה מזדיינת עם גויים, וצריך לקחת את השלב הזה ברצינות כי לערבב יין עם צואה זה לא טעים. כלומר לא כדאי לערבב תעמולה פמינאצית עם מידע גברי אמיתי ומפכח, כי זה פוגע בהגיינה הרגשית. הכנסת גורמים זרים שישתלו רגשות ומחשבות בתוך הראש ואינטרקציה עם רשעים היא בזבוז אנרגיה שמפריע להבחין מה גורם לכל תגובה רגשית שמגיעה, ויוצר מצב של בלבול שהבן אדם חושב לדוגמא שדבר אחד הכעיס אותו אבל למעשה משהו אחר לגמרי הכעיס אותו. לזה קוראים "חוסר הגיינה תודעתית".
בין הצעדים העיקריים לניקוי את הזבל והתעמולה: להפסיק להכניס הביתה עיתונים ישראלים זבל, שימוש בRSS כדי לברור תכנים בפינצטה, מחיקת אינסטגרם ופיסבוק, להקיף את עצמך בחברים מקהילת הרדפיל, להפסיק להשתמש בgoogle שהוא מנוע חיפוש מושחת וסובייקטיבי, לשים אזניות כל פעם ששרלילה בסביבה מתחילה להוציא חרבון של מילים מהפה, לשמור את העיניים מלהסתכל על נשים ישראליות מטונפות, ועוד. יש אינספור פתרונות ורעיונות, וכל אחד ימצא מה שעובד בשבילו.
חזרה בתשובה
החזרה בתשובה היא הפתרון הכי זול ואפקטיבי בשביל להקל על תהליך בליעת הרדפיל, ואני ממליץ אותו מאוד במיוחד למי שחי בעוני או נמצא במעצרים. כאשר אני אומר חזרה בתשובה, אני מתכוון בפרט לבניית הפלטפורמה הנפשית בראש שתאפשר לבנות מעליה את התובנות לגבי המציאות של העולם. במילים אחרות, לבחור להאמין בדברים ה’לא הגיוניים’ בשביל שהם יהוו תשתית להשעין עליה את המחשבות ההגיוניות שקשות יותר לעיכול. כאשר אתה בתור גבר ישראלי שחי כל החיים באשליות (כולנו כאלה במידה מסוימת) מפרק פתאום את כל הנחות היסוד שהיו לך לגבי נשים/גברים/מדינה ומציב עובדות מהשטח, זה יוצר מצב בו אין לך תשתית יציבה לבנות עליה השקפת עולם, כי העולם היום בלתי מטורף לחלוטין. למוח קשה ככה להבין מה נכון ומה לא, כי הוא עובר למצב של חיפוש דבר אחד לפחות שיהיה אמת מוחלטת לפני שהוא מתפרק. לבני אדם יש צורך בסיסי בקביעות מסוימת, וכאשר כל דבר מוטל בספק הנפש סובלת מכך ועלולה גם להכנס למצבים פסיכוטים אם ממשיכים להתעלל בה ככה.
כאן נכנסות לתמונה הנחות היסוד הדתיות כגון "יש בורא עולם והוא עושה הכל לטובה". אתה לא יודע אם זה נכון או לא, אבל זה גם לא משנה כי אתה בתור אדם שוחר אמת וקורא ספרים צריך תשתית מחשבתית קבועה שתהיה אבן היסוד של הבניין הלוגי שאתה בונה ומפרק מחדש כל פעם שמגלה שקר כלשהוא. הבעיה של אנשים שלא מצליחים לבלוע את הרדפיל היא שהם סוגדים לואגינה היהודיה, והמחשבה הכי בסיסית שלהם במוח היא "אישה ישראלית=מלאכית והכל היא עושה לטובה". לכן כאשר הם מקבלים עובדות מהשטח הם למעשה מנסים לבנות את הלוגיקה השכלית שלהם מעל הנחת היסוד הזו שאישה ישראלית עושה הכל לטובה, ואנחנו מקבלים כתוצאה מכך קאק חסר הגיון שבעיניו "האישה תמיד צודקת”. הם רואים אישה בוגדת בבעלה, מתגרשת, לוקחת את הילדים, אבל מצדיקים שכנראה הגבר היה מניאק – פשוט כי מחשבת הבסיס שלהם היא "נשים זה טוב וגברים זה זבל", והם עיוורים מדי מכדי להבין שהם עוד יותר דתיים מהחרדים אבל הדת שלהם היא סגידה לנשים. לעומת זאת אנשים שבוחרים להאמין שיש בורא עולם בלתי נראה ואבסולוטי, דווקא הם אלה שמסוגלים לראות שאם אישה עשתה מעשה רע אז זה אומר שהיא רעה בסיטואציה הזאת.
מי שינסה לקרוא ספרי דת עם התובנה הזו, יוכל לשים לב שכל החוסר הגיון הדתי הוא למעשה היפנוזה שהמטרה שלה להוביל אותך למקום יעיל יותר בחיים במידה ותיתן לה. זה כמובן בהנחה ועושים את זה נכון, עם מורים רוחניים אמיתיים ולא זבל מסיונרי מהממשלה. הדרך הכי טובה לראות האם אתה רודף אחרי רוחניות אמיתית או רוחנית פיקטיבית היא פשוט לעשות הערכת מצב ולבדוק שהמצב האישי בחיים משתפר. כלומר אם אתה כבר חסיד של כת מסוימת במשך שנים והמצב שלך בחיים רק הולך ומדרדר, אז כנראה שנפלת לפח אשפה ממסדי של דת מזוייפת. אבל אם לעומת זאת הלכת בדרך רוחנית אחרת וזה משרת אותך, אז סביר שהלכת בדרך הנכונה (הכלל הזה כבר כולל בתוכו את עניין הקארמה, כי דת אגואיסטית שמשרתת אותך ופוגעת באחרים בסוף גם תגרום שיפגעו בך בחזרה). המוח האנושי בכל מקרה לא בנויי לחשוב בצורה הגיונית, הרי ההגיון הוא בסך הכל תכונה אבולוציונית גברית שמטרתה לפתור בעיות השרדותיות. המנגנון של החשיבה הלוגית נוטה לדעוך אחרי גיל 25 והמוח תמיד מחפש להתקבע לבסוף בתוך תפקיד חברתי מקובע וטקסים פולחניים, וזה כולל גם את המדענים החתיאר שמאבדים את יכולת החשיבה הקריטית למרות כל ה"נאורות" שלהם. לכן אני מאוד ממליץ לכם לחזור בתשובה כדי למתן את האינסטינקט הזה של "חיפוש פתרונות" לכל בעיה חברתית שמוצגת בכתבות, שמצפצף ומהבהב נורא חזק בזמן שאתה מגלה בעיות החברתיות שמפריעות לך להתקדם בחיים מבלי שתהיה לך יכולת השפעה ישירה לגביהן.
בפרט בעולם של היום שמשתנה מן הקצה אל הקצה בערך כל 10 שנים, כרית הנחיתה הדתית של האמונה בבורא היא כלי חזק מאוד כדי לשרוד את הטלטלות. אין שום הבטחה שהמדינה תשרוד, שום הבטחה שהאישה תשאר נאמנה, ומצד שני גם לא כדאי להאמין ביסוד שהכל ישאר חרא כמו שעכשיו כי אם המצב ישתנה לטובה אז זה יהיה מחסום בפני הצלחה. תאר לעצמך אם הנחת היסוד שעליה תבנה את השקפת העולם שלך היא "הכל חרא, כל הנשים זבל, המדינה אשפה" ופתאום יום אחד המדינה תשתקם ואתה תקבל 30 פילגשות גויות+אישה יהודיה בתולה בת 16 בתוך כלוב שהיא העבד שלך?(כמו שכל גבר רוצה). הרי אם אתה תקבל את כל זה ובעצם הנחת היסוד שלך היא שהכל זבל, אז אתה תעשה טפו על הפילגשות, טפו על האזרחות הישראלית וטפו על הבתולה בכלוב כי זה יהיה כואב לך מדי לשנות את אבן היסוד שעליה שוכנת כל האידיאולוגיה שלך שבנית במשך שנים עם ספרים, ניסיון חיים והרצאות. בכל מקרה זה פשוט משתלם להאמין בבורא עולם, כמו שאומרים אצל האשכנזים- יש בזה געאשעפט רוחני וביזניס. בניית השקפת עולם שמבוססת על הנחת בסיס שלילית היא מחסום בפני הצלחה ורווחים וזה למה עדיף לבחור במשהו נייטרלי שהוא לא חיובי ולא שלילי כלומר אמונה בישות אלוקית שיודעת תמיד מה היא עושה, מקסימום כבר נעניש את השרמוטות הישראליות בחיי העולם הבא בעזרת השם.
זה בערך תהליך של דמיון מודרך שיש בו הרבה תועלת במצבי קיצון של בדידות או מאסרים, והוא במיוחד רלוונטי היום כי הגולאגים הפמינאצים בנויים ומוכנים בשבילנו. יש אנשים שבוחרים להאמין ב"טולפה" או “אלילים יוונים”, כלומר בונים לעצמם הזייה בצורות שונות שמשמשת אותם כדי להתגבר על הבדידות ולהמנע מהסכנות הכרוכות באינטרקציה עם אישה ישראלית. גם זו אופציה, אך לדעתי עדיף להזות על קדוש ברוך הוא כי אנחנו תקועים בפמיניסטאן וזה יותר יעיל במיוחד בתקופת מאסר בגולאג הפמינאצי. בכל מקרה יש כבר תשתית של יהדות שעשו כאן תלמידי חכמים ואפשר היום לדמיין מלאכים ונשמות צדיקים מבלי שיגידו שאתה הזוי וידחפו לך זריקות haloperidol. על פי הדיווחים מהשטח, בערך 90% מהגברים היהודים בישראל עתידים להגיע לגולאג הפמינאצי, את המידע לגבי הFEMA קאמפס האלה אפשר למצוא אצל אנשים שעוסקים בקונספירציה ונכנסו לאתרי הבנייה לצלם את המקומות כמו לדוגמא דניאל בוריסוב . אז בהחלט הולך להיות שם מניין וזה יכול לעזור מאוד לשרוד נפשית את הגולאג, עוד סיבה לחזור בתשובה למי שנתקע בפמיניסטאן ואין לו כסף לברוח. זה גם יעזור להעביר את הזמן והעול של הסוהרות היהודיות והסוהרים הערבים שם שמזיינים אותן (בדיוק כמו בבתי הכלא הרגילים היום).
בליעת רדפיל במינונים
אף אחד פה לא אמר שצריך לחשוב על הרד פיל כל היום בצורה כפייתית. למרות שזה התחום הכי חשוב בחיים (אין דבר שיותר חשוב לבני אדם מאשר סקס והמשכיות), אפשר ומומלץ אפילו למלא את המוח בfiller-ים כלומר לדלל אותו ב"מים". בגלל זה בסעיף הקודם סיפרתי לכם קודם את שלב ה’חזרה בתשובה’ ויישום החשיבה הבלתי הגיונית כדי להתגבר על מציאות נוראית ובלתי נסבלת: התוכן המבלבל והבלתי ברור של הדת הוא חומר גולמי טוב וקליל לדלל בו את הרוטב החריף של המידע הקשה שאתם סופגים, והופך אותו למחשבה משנית שלא תהיה במרכז טווח הריכוז של המוח ותגרור למצבים של מכות/סמים/בעיות. אבל בכל מקרה לבלוע 2 קילוגרם חריף כל יום זה יכול להיות קשה מדי, במיוחד אם אתה עגל ורדרד בתול ורך שעדין לא חווה את השלונג העבה של עמוס צינורבשוילי.
בתור גברים אתם צריכים להגיע למצב כזה שהרד פיל כן יהיה בתוך הבוקסה שלכם מאחורה, ושיהיה זמין תמיד כדי לשלוף בעת הצורך. אתם חייבים אותו שם במיוחד במצבי קיצון לדוגמא כאשר שרלילה ישראלית גרושה מנסה לפתות אתכם לחתום כתובה ומשחקת את עצמה תמימה. אם במצב כזה אתם תחשבו דרך הזין ולא דרך המוח עם הרבה רוטב חריף, היא תלכוד אתכם ואתם תשלמו מזונות ותתאבדו מתחת לגשר של הכביש. אבל מצד שני גם לא צריך לשים את כל המידע הזה במרכז של הריכוז ולחשוב עליו כל היום ולנתח אותו. כלומר הרדפיל צריך להספג במינונים קטנים כל יום ולשבת במצב של חצי תרדמה בחלק האחורי של המוח, בתור דברים שאתה יודע ופשוט בוחר לא להתרכז בהם כרגע אם הם לא רלוונטים. זה קצת קשה בהתחלה כאשר המידע מתעכל בפעם הראשונה ועדין אתה לא רגיל לבלוע דברי תוכחה קשים, אבל כאשר מתרגלים אחרי הרבה בליעות זה נעשה קל.
הטעות שרוב הגברים הנכשלים עושים זה שהם חושבים על כמה שנשים הן זבל במשך כ15 שעות ביממה, לא מצליחים לסבול יותר את המציאות הזו ובסוף חוזרים להיות קאקס. במקום זה צריך לתת זמן לתהליך הטבעי של שינוי תפיסת העולם מהבסיס שלה, ועל מנת לא להכביד מדי על המוח לקחת את הכאפות האלה במינונים קטנים כל יום כלומר לתת לזה להספג עמוק בתת מודע. המוח מתכנת את עצמו מחדש, וזה לוקח שנים לאור העובדה שמגיל יניקה שוטפים לנו בפמיניסטאן את המוח כדי שנהיה אנחנו קוקסינלים והאחיות שלנו זונות של גויים. אפשר להחליף את מרכז הריכוז בדת, תחביבים כמו ספורט, ציד, השרדות, אמנות וכו’. אין גבול בתחומים האלה, והיום הרבה מהם כל כך מפותחים שאפשר לשבת שנים שלמות ולהרכיב צעצועים תוך כדי שכחה מוחלטת מההתרחשויות בעולם. זו דרך מעולה לא להתרכז בתוכן המדכא במודעות אלא פשוט לספק לתת מודע זמן שיאפשר לו לעשות את התהליך באופן אוטומטי. המוח מעבד מידע קשה בעיקר בזמן השינה, ולכן גם אם אתם לא תעשו כלום חוץ מאשר לבלוע רדפיל פה רדפיל שם – הגבריות והפכחות שלכם ישתקמו לבד אחרי כמה שנים.