ידוע מכבר כמה עשורים שהוליווד היא מכונת פרופגנדה שחיה מכספי הממשלה האמריקאית. אך בכל זאת, פה ושם ניתן למצוא סרטים איכותיים שמחמיאים ונותנים לגברים את הכבוד המגיע להם. בהוליווד על מנת לא ליצור סלידה מוחלטת מסרטיהם, מושכי החוטים משאירים פה ושם חופש לתוכן איכותי.
אחד הסרטים הקלאסיים הוא "They live” משנת 1988. כולל בתוכו דמויות גבריות, בלתי מתנצלות עם רצונות ושאיפות משלהם. מאוד מרענן לעומת המודל המעפן הרגיל שדוחפים לנו בטלויזיה של גברים קאקס סימפים שמתרפסים לרצונותיהן של נשים פרוצות וחצופות. אפשר ללמוד כמה שיעורים חשובים לגבי גבריות מהסרט הזה:
קור רוח גם בזמנים קשים
אין פחד להיות הומלס או למות ברעב. חברה שיורקת עליך אסור לתרום לה או לקחת חלק בה. “חיי הנווד המשוטט" הם השאיפה לחיי המגטאו האמיתיים והמשחררים. בעוד שהיום גברים רבים אפוסי כוחות, אחרים כבר מצליחים להתבשל לתוך התבנית. זוהי השאיפה הפילוסופית של המגטאו, לתכנת לעצמך מחדש את המוח וללמוד את הדרך העתיקה של הגבריות.
באנלוגיה להיום, עדיף לחרף הנפש ברחוב מאשר לשלם מזונות לאישה פרוצה; מאשר להשתעבד יום יום למען אחת שבית המשחט חתם לה כל רכושך – מבלי שהיא תמלא את חלקה בעסקה. היא אמורה לשטוף רצפה, לרוקן ביצים, להיראות יפה לכבודך כשאתה חוזר מהעבודה. אך היא החליטה להיות שרמוטה לפני החתונה ובסוף גם לבגוד ולנטוש. האישה הישראלית לא שווה את המיסים שלך אחי. תסמוך על הקב"ה וצא לדרך כמו הדמות בסרט. בלי פחד.
תעסוקה גברית וכלי ברזל קשוחים
כוח פיזי זה כבוד, כוח פיזי ושאיפה להתחזק שאתה מאונן על השרירים של עצמך והסיבולת שאתה מגיע אליהם. ניפוח שרירים ויכולות גופניות מעלה את הטסטוסטרון, מביא אושר לגבר שנזכר בימי הציד המופלאים של היערות. בימי הציד הנפלאים גברים עבדו ביחד בשיתוף פעולה והנשים היו מתחננות ומנסות לפתות את מי שיסכים להתחלק איתה בחתיכת בשר מהממותה שצדו. אחרת לכי זדייני ותמותי ברעב. גם בתקופות מאוחרות יותר, בימי הביניים המוקדמים והמאוחרים גברים היו מרימים משקולות ברזל ועובדים את האדמה שבבעלותם.
עולם שמכבד גברים טובים, עולם עם 0 זכויות לנשים.
כל גבר משתוקק בסתר להשתחרר, להיות אדם חופשי שמתרחב וכובש. לצאת עם הכלים והנשקים לעבוד את האדמה או להלחם באוייבים. במקביל הוא מסתפק במועט, כי מה שכיף הוא התהליך ולא התוצאות. עצם ההתעסקות בכיבוש והתרחבות, הוא הכיף. אלו חיי חופש, ולא חיי הכלוב של היום.
מכות בין חברים- בשביל להרשים אחד את השני, לא בשביל להרשים אישה פרוצה.
כשגברים פטריארכליים רבים מכות אחד בין השני זו חוויה מאחדת בה הם רוכשים כבוד אחד לשני. הם רבים על מה שמאמינים בו, על אידיאלים וערכים. בחברה שבה הגברים חזקים ושולטים בנשים, קרב האגרופים הוא חוויה מאחדת וטבעית. האישה לא ברקע של המכות בכלל, היא מוצנעת בבית. הגבר לא מרגיש מקופח או כעוס כאשר שובר את ידו, כי היוזמה לריב באה ממנו בגלל האידיאלים בהם הוא מאמין. ובגלל שהוא רוצה לשכנע את חברו בצדקתו, בעזרת המכות. הוא לא מפחד למות או להפצע, מפני שסף הכאב שלו גבוה. יש לו משמעות בחיים שגדולה ממנו בעיניו.
ואילו היום ההפך קורה: הסיבה למכות הינה נשים פרוצות ישראליות שמסכסכות בין גברים מורעבים, שהוטרדו על ידי פרוצות שהלכו בלבוש לא צנוע. אישה היא מקור הרשע והרצח האמיתי שגורמת לרציחות. למה? כי כאשר גברים רבים על אישה פרוצה אין פה באמת כבוד ביניהם. להפך, הם מנסים לרכוש את כבוד האישה. ולכן הם אוטומטית קאקס מטונפים חסרי כבוד. סף הכאב שלהם נמוך והם פונים לשימוש בכלי נשק חמים, כסאות, סכינים- במקום לפתור הכל עם אגרופים. ולכן דווקא מכות בין גברים פמיניסטים שרבים כדי להרשים אישה אלו הקרבות שמסתיימים ברצח.
אתה מבין אחי? ערסים שזורקים כסאות הם לא מודל לגבריות חזקה. הם תתי אדם חסרי כבוד שמנסים להרשים נשים פרוצות ושרמוטות. עצם העובדה שהם מנסים להרשים את השרמוטה הישראלית המטורללת, שמה את הערסים האלה בסטטוס נמוך מה"אריסטוקרטית" המכשפה הישראלית. על מנת לראות מה זה גבריות אמיתית צריך ללכת הרבה אחורה, עוד בתקופה של לפני הבומרים.
אוטונומיה וחופש מעל הכל
כשגבר מבין ששולטים בו והמשחק מכור הוא עצבני. זה הורס את האשליה שהוא מתפתח מתרחב או כובש משהו. הוא מבין שהכל אשליה ושהערים הם גטאות של הממשלה לשליטה בו. כל החוקים נגדו, והכלוב הזה של האישה הישראלית והבומרים המכוערים נועד על מנת לשעבד אותו ולהשתמש במשיכה שלו לעבודה פיזית לתועלתם האישית בלבד.
לגבר לא מספיקה האשליה של התרחבות וכיבוש, הוא צריך באמת לכבוש ולהתרחב. ניחא אם היתה אישה שדואגת לרוקן את הביצים ולא עוזבת כשהוא נשי. אבל כאשר גם הביצים לא מרוקנות ואין דיור לגבר אין מה לאבד יותר, ונשארות לו 2 אופציות: להפוך לנרקומן או להתהפך על משעבדיו.
נשים נשים שק של נחשים
אישה יצור בוגדני לא משנה כמה תגן עליה וכמה תהיה נאמן. המסר החשוב הזה מהסרט רלוונטי במיוחד היום בישראל שהנשים בוגדניות שעסוקות כל היום ב"אני אני ואני". היא מראש לא תתקרב אליך ולא תעשה הצד שלה בעסקה החברתית אם תהיה חלש, אבל גם אם תהיה חזק ברגעי חולשה תתהפך עליך ותצעק שתביא לה מזונות. תעשה עליך תלונות שווא ותהיה בהמה ישראלית הייפרגמית כמו שאר הישראלית של הדור הזה.
וכאשר הגבר נשי ומבויית- גם כן קיימת סכנה שהוא נחש. כמו הרע-בנים המושחתים שפוסקים מזונות. הם נשיים, לא גבריים. ולכן הם יעשו לך ברכת כישוף "ברוך בורא מזונות" ויגרמו לך להתאבד מרוב עול המזונות לאישה בוגדת ומורדת שפשוט נמאס לה ממך. מדוע? כי גבר נשי גם כן נוטה לטבע הנשי, הבוגדני, נצלני ורמאי. לא כולם, מפני שעדיין הוא יוכל להבין לוגית את הבעיה (לעומת נשים הישראליות שהן כולן באופן גורף נחש בוגדני). אבל רוב הגברים הנשיים הם נחש שאין לו שמץ בנושא הגבריות, וחסר חכמת רחוב. הוא רק למד בעל פה את כל הלכות המזונות והגירושין. הוא והשופחט שכל מה שמעניין אותם זה פקודת אשתם להביא כסף הביתה. הרשעים הארורים הללו שוחטים גברים וגורמים לשואה אמיתית, לעומת גברים גבריים שרבים מכות בין עצמם בכבוד ופותרים הכל על כוס בירה עם פנסים בעיניים:
תגובה אחת על “They Live – 1988”
כאשר מתגרשים נשברים לגבר הרבה נורמות חברתיות, גישה מעניינת.