מילדות אני דחיתי סיפוקים והייתי לבד. אף פעם לא היתה לי בת זוג כי הייתי עסוק בלימודים ואמא שלי החד הורית באופן קבוע הורידה לי את הבטחון העצמי. אני רק סבלתי בשקט והשקעתי בעתיד שלי עד שבסוף הצלחתי לסיים את התואר בהנדסה.

לאורך כל הלימודים, מיסודי ועד האוניברסיטה הייתי נאלץ לראות נשים חוגגות לי בפנים ומזלזלות בי. הייתי כל כך מסכן עם ראש למטה שזה גרם לי לעגבת מרוב ההליכה העקומה.

אני חסכתי בזמן הזה כל שקל, ולכן כמובן אף אחת לא רצתה אותי, אמרו לי "אתה קמצן". אני נאלצתי להתמודד גם עם הבדידות הנוראית וגם עם הלימודים הקשים, והיה לי קשה פי 10 מאשר בנות כיתתי והערבים וצ'אד שהזדיינו איתן, כי להם היה גב רגשי וסקס. הן חזרו כל ערב ללמוד למבחנים מסופקות רגשית, מינית. ואילו אני בסבל רב בקושי הצלחתי להתרכז בין כל סשן של הבאה ביד בלי שאף אחת מעם ישראל תתמוך בי רגשית.

הלימודים היו גיהנום אמיתי וגם דרדרו אותי לחובות, הייתי חייב לאונן בכפייתיות כל שעה וחצי כדי להתמודד עם העומס של המבחנים מרוב הגירויי שיצרו הרשעות מסביב בבגדיהן החשופים. אף אחת לא רצתה לספק אותי מינית כי אני יהודי 1.68 מ' ולא היה לי כסף, ולכן העדיפו צ'אד טיירון וערבים. אך בכל זאת הלכו בעירום כדי להטריד אותי מינית הרשעות. פעם אפילו אזרתי אומץ וניגשתי למישהי, אך היא צעקה עליי באופן משפיל "אתה מוזר".

אבל בסופו של דבר הצלחתי לסיים את התואר, והנה נכנסתי לשוק העבודה. שכרו אותי לעבודה בחברת מכשור ביו-רפואי , והמשכורת היתה לא רעה בכלל. זה הרים אותי וסגרתי את החובות מהלימודים תוך כמה חודשים. עשיתי מנוי לחדר כושר, הלכתי לטיפולי רפואה אלטרנטיבית פרטיים וקניתי רכב חדש. היה נראה שהמצב משתפר וראיתי אור בקצה המנהרה.

אבל היתה עדין בעיה אחת נוראית: הבדידות. אני הייתי כל כך בודד בפנים אחרי כל השנים הללו של הקרבה וניכור, שפשוט כל ערב קססתי ציפורניים בחרדות והיו לילות שהייתי חייב כדורי שנינה כדי להרדם ולא להזכר בטראומות וההשפלות שספגתי מנשים ישראליות בילדותי. היו עולים לי פלאשבקים נוראיים לגבי בנות כיתתי שהולכות עם טייצים מגרים ונותנות תשומת לב רק לצ'אד וערבים, ובי לא מתחשבות ולא הולכות צנוע לפחות כדי שאסבול פחות ואוכל להתרכז בלימודים.

אז שקלתי אולי ללכת לזונות ולהיות מגטאו, אולי להתחתן עם גויה בפיליפינים ולזיין במקביל עוד מאות אזיאתיות כל יום תמורת משכורת ההייטק השמנה שלי, אבל לא עלה בי האומץ. בסופו של דבר הלכתי לפי הערכים שגדלתי עליהם והקשבתי לרב, שאמר שלהיות מגטאו זה חטא חמור. אצלנו בבית דתי אמרו תמיד שמשפחה זה קדוש, והדודים תמיד סיפרו לי על יעקב אבינו שעבד 14 שנים בשביל להתחתן לרחל. כך גם אני ראיתי את עצמי, בתור גבר יהודי טוב מפרנס שמקריב את הכל בשביל המשפחה. בסופו של דבר הרב שכנע אותי להשאר בתול ולהתחתן עם יהודיה, למרות שהיום הן כולן פרוצות. הוא אמר לי "לא נורא, אתה תתקן את החטאים שלה. הזיווג שלך משמיים מחכה לך". וכך ממילותיו היפות אני השתכנעתי שזה מצווה להתחתן עם שרמוטה ישראלית.

אמנם קצת לא הסתדר לי בראש מדוע הרב והדודים החרדים מתעקשים שאני זה שחטא כל השנים בגלל שהבאתי ביד, ולא היהודיות שהזדיינו מולי בשנים הטובות שלהן ומחפשות עכשיו מפרנס יהודי כשהן בגיל 25+. הרי היהודיות הן אלה שדחו אותי והלכו במקום אליי לגברי אלפא לתת שנותיהן הטובות ולהשאיר לי רק פירורים. אבל בסוף בכל זאת הקשבתי לרבנים כי הם נראו לי צדיקים, ופתחתי כרטיס באתר ההיכרויות 7ברכות. ישבתי שם הרבה זמן ונשים שאלו בעיקר כמה כסף יש לי, אך אני הבלגתי והצדקתי לעצמי "לא נורא כנראה זה מצווה להתחתן עם גולדיגרית משומשת".

והנה יום אחד הגיעה השטן שהריחה את המשכורת שלי. דורית מה7ברכות ימח שמה וזכרה, ראתה בחור אשכנזי עם רכב ועבודה מסודרת ולכדה אותי בכורי העכביש שלה. היה רשום לה בפרופיל "גם אני סיימתי את שלב החגיגות ומחפשת את האחד", ואני טיפש שכמוני חסר נסיון בתול בן 32 לא שמתי לב לנורית האדומה הזו.

אנחנו ישבנו לדייט והיא כמו כל שאר הבנות מהאתר שאלה את הדבר העיקרי שמעניין נשים היום: “אתה עובד? יש לך רשיון?” ובדקה טוב טוב האם אני נחלץ לשלם את החשבון במסעדה. אני עשיתי מה שהרב אמר ופינקתי אותה בארוחה גדולה, כזאת ארוחה שלא מרשה לעצמי אפילו-אחרי 15 שנים של שואה תזונתית בתור סטודנט בתול ומסכן אתה מתרגל לאכול סנדויצים מסריחים של 5 שקל. והפרינצסה? היא לקחה כמה ביסים מהקיש גורמה ונגעלה: “איכס, יותר מדי גבינה". הסתכלתי עליה בחוסר אונים והרגשתי רצון עז לחתוך ורידים- מדוע הקב"ה מעניש אותי ככה? למה בנות ישראל כאלה פרזיטיות גאוותניות, ולמה אני עוד צריך להתחתן עם אחת מהן ולתת לה כל כספי אחרי 30 שנים של בדידות?

אבל אחרי שהיא תחקרה אותי מעט וגילתה שיש לי תואר שני בהנדסה, אישיותה התחלפה ב180 מעלות. דורית נהיתה פתאום הילדה הכי תמימה, ביישנית וחיננית שראיתי בחיים שלי. אמנם לא הבנתי איך זה מסתדר- חוסר צניעות מוחלטת (חצאית קצרה לברכיים, פדיקור, מניקור ואיפור) ובמקביל מתביישת. איך זה הגיוני שהיא מתלבשת כמו זונה אבל מתביישת, תהיתי לעצמי? ובכל זאת נפלתי במלכודת הכישף שלה וסירבתי להאמין לסימנים החיצונים לכך שהיא סתם עושה הצגה מזוייפת, ושהיא לא יותר מאשר נוכלת שמחפשת עגל מזונות.

היא התנהגה אליי כמו האישה הכי תמימה וטיפשונת בעולם, ממש המסכנה חסרת האונים והחלשה שכל גבר חולם עליה. תמיד היתה אומרת שאני היחיד בעולם שמסוגל להציל אותה, בוכה לי שהיא מתביישת לצאת בלעדיי, מבקשת עצות בכל דבר קטן כולל השטויות הכי ברורות מאליו, וכל זה כבר מהדייט הראשון.

התיעצתי עם הרב והוא אמר "ברוך השם, נמצא הזיווג". מהר התחתנתי עם דורית כפי שהוא ייעץ לי, ותלינו את הכתובה על הקיר למזכרת. הרב בירך אותנו, לקח פרטים, החתים אותנו על כמה מסמכים בבית הדין הרבני, הביא חבר'ה חרדים מטעמו לשיר לנו שירים, ודורית עברה לגור אצלי בתור אשת איש.

בליל הכלולות לא היה דם, והסתבר שהיא לא בתולה. אבל זה לא הפתיע אותי, כי כבר ראיתי מה נשים ישראליות עושות מגילאי יסודי ועד 30, לפני שהן מוכנות להתמסד על פראייר כמוני. הבלגתי "לא נורא, העיקר מצווה", ונשארתי בתמימותי. הוי, אם רק הייתי יודע כמה שזה חטא חמור להתחתן עם שרמוטה משומשת ששכבה עם ערבים וטיירון…

ולמרבה הפתעתי, כעבור יום דורית החליפה צבעים בלי שום התראה מוקדמת. ללא כל סיבה גלויה לעין היא פשוט נהייתה כלבה אכזרית ששונאת אותי ורק דורשת ודורשת. הילדה התמימה שהכרתי נעלמה, ובמקומה הגיעה שטן שתואם את המראה החיצוני הלא צנוע של דורית עד עכשיו (חצאית קצרה עד הברכיים, בלי גרביונים, איפור, פדיקור ומניקור).

בדיוק 47 שעות חלפו מאז החתונה, ודורית התחילה לבוא בדרישות "אני צריכה שקט, עזבו אותי כולם". כל פעם שביקשתי סקס היא התעלמה ממני לחלוטין כאילו הייתי אוויר, ואם הייתי מתעקש או צועק היתה נובחת בחזרה "לא עכשיו". אפילו לדבר אי אפשר היה איתה, כי היתה מסננת אותי כאילו אני יצור דומם במרחב. זה היה גיהנום אמיתי, ולא האמנתי שככה הערימו עליי. החיים שלי שהיו גם ככה חרא נהיו עוד יותר זבל, כי עכשיו לא רק הנשים הטיזריות מבחוץ מיררו חיי, אלא גם בתוך הבית האישי שלי הלכה אישה חצי ערומה שלא נותנת סקס. הייאוש המיני שלי עלה לרמה over9000 ואיבדתי את היכולת לחשוב בהגיון. האייקיו שלי ירד ממש לרמה 58 מרוב יסורי הביצים הסגולות שעינתה אותי דורית הרשעה הזו.

כאשר באתי אל הרב לבקש עזרה הוא גם כן התחלף כמו דורית והפסיק להתייחס אליי. אנחנו שוחחנו 5 דקות והתחננתי ממנו לעזרה. הוא הנהן בקצרה, קצת הזדהה אתי ואז בצורה בוטה דחף את האף שלו לספר גמרא וסינן אותי בזמן שאני עומד מולו ומדבר אליו. הסתבר שאת העמלה שלו על החתונה שלי הוא קיבל מעמותת צוהר הרפורמית, ומאותו רגע הפסקתי להיות בן אדם בעיניו. הוא גם כן סינן אותי באותה צורה כמו דורית, בLIVE מול הפנים כאילו אני בלתי נראה.

התהפכה עליי האדמה, הבנתי את גודל הטעות שעשיתי כשהתחתנתי עם ישראלית. התהבר לי שגם הרב הזה וכל החייכנות שלו עד עכשיו היו רק טקטיקת מכירות, ושאני אף פעם לא הייתי באמת יהודי יקר בעיניו. מעכשיו, כל פעם שהיה חולף מולי ברחוב אפילו "שלום" לא היה מוכן לאמר. הוא הפסיק להסתכל עליי כשנפגשים בשכונה, והסיט פנים כל פעם שעברתי מולו ברחוב וניסיתי להחליף עימו מבטים.

כעבור כמה חודשים דורית התעברה, לכאורה מהסקס המועט שהיה לנו. אני לא יודע בודאות אם הילד ממני כי היא לא סיפרה לי כלום לגבי החיים האישיים שלה. הדבר היחיד שידעתי זה שהיא מתכתבת עם "חברות" באינסטגרם ויוצאת מדי פעם ל"סיבוב לנשום אוויר" שאין לי מושג מה זה אומר. העובר הזה היה פצצה מתקתקת ואני סבלתי בחיי גיהנום.

יום אחד, כאשר דורית היתה בחודש ה7 להריון תפסתי אותה על חם בשיחה עם גבר אחר בטלפון. היא לא ידעה שאני בבית, ואני פתחתי בשושו את הדלת של חדרנו. לפני שהיא שמה לב שאני עומד מאחוריה, צפיתי בה בוכה בטלפון "הילד הזה יהיה מזכרת לזמנים הטובים שלנו, אני בחיים לא אשכח אותך למרות שאתה לא רוצה אותי", וכאשר הסתובבה וראתה אותי בפתח הדלת צווחה עליי: “מה אתה עושה כאן יותם, אתה מרגל עליי???! חצוף!! סגור מייד את הדלת!!!”. מאז כל פעם שהזכרתי את המקרה היא הכחישה בתוקפנות וצעקה עליי שאני חולה נפש עם הזיות. ואילו כאשר ניסיתי באסרטיביות לצעוק עליה חזרה כדי להיות הגבר של הבית- היא פשוט איימה עליי שתתלונן במשטרה שאני מפעיל עליה אלימות.

הפלאשבקים מהילדות חזרו והחמירו. אני הדרדרתי לדכאון כבד מתוך התובנה המרה שהתפספסה ההזדמנות שלי לפחות אי פעם לכפר על הילדות האבודה. כל חיי ראיתי את בנות ישראל מזדיינות עם אחרים וספגתי מהן סינונים והשפלות, ועוד בנוסף לכך עכשיו בגיל 32 אני אמור לשאת במחיר של חיי ההוללות שלהן. יוצא שדורית חוגגת על חשבוני כפליים: גם בגיל צעיר בשנותיה הטובות קרוסלת הבולבולים וגם בגיל מבוגר כרגע בתור זקנה נרקבת בת 28 היא מקבלת מימון פיננסי מבתול נואש כמוני.

דורית הולידה את צאצאו של טיירון, והחיים נהיו בלתי נסבלים. אני הייתי מפחד כל יום לחזור הביתה, וכאב לי מהדחיות של דורית שלא רצתה לענג אותי עייף אחרי העבודה. היא השתלטה על הבית שקניתי במשכנתא ושלחה אותי לישון ברכב. כמו כן היא תפסה את המושכות של חשבון הבנק שלי, וכל פעם שניסיתי להציב לה גבולות היא החלה מדקלמת מחדש את האיומים: “אני אתגרש ממך אתה אלים כלכלית!!! הילד צריך לאכול!!”. כן, הילד של טיירון אכל טוב מאוד ממשכורת ההיטק שלי.

הרב נעלם כליל, וכל הרבנים האחרים שהלכתי אליהם סיננו אותי במשפט "זה מה שהקב'ה נתן, תתפלל לשלום בית". הם סיבבו אותי ב"לך תתפלל" אבל כאשר דורית באה להגיש את תביעת המזונות הם נענו מייד וסייעו לה במרץ רב. הם פתחו את כל ספרי ההלכה והפסיקות האפשריים והפנו אותה בחינם למומחים הגדולים בדיני מזונות וגירושין. הסתבר שגם 'הרב לשלום הבית' מקבל עמלות על סגירת תיקי גירושין, ותקופת המזונות של חיי החלה..

70% מהמשכורת השמנה שלי הלכה למימון דורית, הממזר שלה, וחיי המותרות שלהם. המזונות מימנו לה גם בילויים עם המאהב החדש איציק, שעל פי דיווחי השכנים היה מגיע כל יום שלישי לאסוף אותה לחגיגה במועדון "הלופט". היא היתה יוצאת אליו בבגדים זנותיים, כולה מאופרת עם בושם חזק.

זה נמשך 3 שנים ואני סחבתי בגלל שחינכו אותי מגיל קטן שהתאבדות זה חטא. אבל הגיעו מים עד נפש, ואם אלו הרבנים של עם ישראל סימן שמדובר בדת שקר מושחתת. אני לא יכול יותר, המזונות האלה חולטים לי את הנפש. האישה הזאת שברה אותי נפשית והתנהגה אליי כאילו היא עושה לי טובה שבכלל התקרבה אליי והסכימה לעשוק אותי במזונות.

היתי בתחילת דרכי לכבוש את העולם, יכלתי כרגע להכניס את זרגי לתוך עשרות אלפי פיות של נשים תאילנדיות כוסיות בנות 18. במשכורת ההייטק יכלתי לזיין גויות ולכפר על כל הילדות האבודה והמחסור, אך אני טאמבל שכמוני החלטתי להקשיב לרעבנים. החלטתי לעשות "מצווה" ולהתחתן עם שרמוטה ישראלית, אותה אחת שהיתה עושה ממני צחוק ומזדיינת עם גברי אלפא כאשר אני למדתי קשה והשקעתי בלימודים. אותה אחת שחיפשה נסיכים ב7ברכות אחרי שסיימה קרוסלת הבולבולים ודרשה מגברים טובים כמוני רשיון תואר וכסף.

ולכן אני שם קץ לחיי. אני בוחר לשמור את הכבוד האחרון שנותר לי, ומסרב לפרנס את השפיך של איציק. זרעו של הערס השכונתי והאמא הזונה שלו יסתדרו גם בלעדיי, כי יש להם ביטוח לאומי. אבל על חשבוני לא אסכים שהם יחיו, אחרי שסבלתי 35 שנים בבדידות. לא ארשה שיעשו ממני צחוק פעמיים- לא הזונה, לא הממזר, לא איצקו "הזיין השכונתי" ולא הרבנים המושחתים. ביי ביצ'ז.

יהי זכרו ברוך, עוד גבר שנפל קורבן לפמינאציה הישראלית.

^{מבוסס על סיפור אמיתי. ואתם ילדים, זכרו לקצור את הפירות של עמלכם. אם כבר השקעתם בעצמכם ודחיתם סיפוקים למען עתידכם, דעו כי בסכום המזונות על שרלילה ישראלית ניתן לזיין עשרות אלפי אזיאתיות בנות 18 ללא סוף עד הפנסיה. במקום שתפרנסו שרמוטה זקנה שנתנה שנותיה הטובות לערסים וערבים, אתם תקבלו את כל מה שמגיע לכם בחו"ל עם גויות.}