מאת אנונימית בת 19
היי, אני בת 19 ורציתי לשתף משהו שאני אוגרת בתוכי המון זמן.
אני מרגישה שאף אחד לא רוצה אותי.
אף פעם לא הייתי ב״קטע״ עם מישהו, לא פלרטטתי עם מישהו ואף פעם לא פיתחתי איזשהי מערכת יחסים קרובה, אפילו חברות, עם גבר. וזה לא שלא רציתי באמת. פשוט אני בן אדם מאוד ביישן ומופנם וקשה לי להיפתח, ואני באמת מתחילה לאבד תקווה כי גם אף פעם לא היה מישהו שמספיק רצה להכיר אותי בשביל להישאר ולראות אותי נפתחת.
מעבר לזה, הביטחון העצמי שלי לא בשמיים (מאוד נמוך אפשר להגיד) וזה לא משהו שתורם לעניין.
אני באמת מרגישה שאין לי תקווה.
התגייסתי ואמרתי לעצמי שאולי בתקופה הזו אני אכיר אנשים ואפתח יותר וכן באמת נפתחתי אבל עדיין אין ככ שינוי בנושא הזה. אני מרגישה שלגברים אין עניין בי ואני אתן דוגמה אפילו הכי קטנה.
במהלך השירות הצבאי אני וחברות שלי הכרנו כמה בנים ובאמת לכולן הן שלחו עוקבים והם שומרים איתן על קשר ורק איתי לא. וזה נהיה גורף כבר.
בקיצור אין לי תקווה ואני באמת לא יודעת מה לעשות בשביל לשנות את המצב. אני מנסה להיפתח אבל זה לא עוזר וזה באמת עצוב לי כי כולם רוצים אהבה בסופו של דבר ולפעמים מרגיש לי ששלי לא תגיע.
קרדיט: נלקח מאתר אסקפיפל
https://www.askp.co.il/question/343002
אז תפסיקי לנסות רק עם צ'אד וטיירון. ובכללי כדאי לך לשמור בתולין ולהפתח רק לבעלך, אחרת המצב שלך כמו שהוא עכשיו יהיה עוד יותר גרוע פי 1000 מגיל 30 כשתאבדי את חן הנעורים וכשהגברים כולם יפחדו להתמסד כי ראו איזה דברים בנות גילך עושות ואיזה אורגיות בזמן שהם היו דחויים. ואילו צ'אד וטיירון אלה שדוחים אותך עכשיו כבר יהיו נשואים לפרגית
תמיד ישנו בחור טוב שאוהב להסתבך עם נשים ישראליות. סומך עליך שתמצאי כבר את מי לרסק כלכלית. ישר כוח
תשובתך