מאת אנונימית בת 19

אני ובן זוגי יוצאים 8 חודשים. הוא גדול ממני ב5 שנים. בחודשים הראשונים לא סיפרנו לאף אחד שאנחנו יוצאים, רק בחודשים האחרונים גילינו את זה למשפחה והחברים.
כשחברות שלי גילו הן שאלו הרבה שאלות. מי הבחור, מה הוא, ואיך היה בדייט הראשון. עניתי שהיה מדהים.
ואז הגיעה השאלה - "מי שילם?" - ועניתי שהתחלקנו חצי חצי כמובן.
התחילו להגיד עליו שהוא קמצן, ו"מה זה לא לשלם עלייך בדייט ראשון?", "אם הוא זה שהזמין אותך לצאת למה הוא לא שילם?", וישר יצאתי להגנתו.
אני אישית לא רואה סיבה שהוא ישלם עליי, הוא לא עובד, ההורים מממנים אותו, ולכן אני לא רוצה להיות לו לעול עם עניין ההוצאות.

שאלו אותי אם הוא שילם עליי בדייט השני, השלישי והרביעי - ועניתי שגם בדייטים האלה הוא לא שילם. ושוב פעם חברות שלי אמרו לי שזה לא בסדר, וגם המשפחה אמרה שזה קצת לא בסדר...
והאמת, שבזמן האחרון אני שמה לב שאני משלמת עליו, והוא לא מציע לשלם. יום אחד היינו במסעדה, הוא אכל ואני לא (לא היו מנות שיכלתי לאכול), והוא שאל אותי "יש לך 5 שקל לטיפ למלצר?" עניתי שכן, ואז הוא אמר "בעצם אפילו 20 שקל".
כשחגגתי יום הולדת הוא לא הביא לי מתנה, לא ברכה, לא פרח אפילו. כלום... לא היה לי אכפת גם אם זה היה סתם פרח שהוא קטף ברחוב. והוא יודע את זה.
אחרי כמה חודשים כשהוא חגג יום הולדת כן קניתי לו מתנה.
לפני זמן קצר אני והוא דיברנו ושאלתי אותו "מי צריך לשלם בדייט הראשון לדעתך?" - והוא ענה "הגבר, כי הוא צריך להיות ג׳נטלמן וזה גברי".
התאכזבתי ברמות... אם הוא חושב ככה למה הוא אף פעם לא עשה את זה? התשובה שעלתה לי היא שהוא פשוט לא רואה בי אישה, אלא חבר שלו מהפלאפל. למרות שאני נשית ובדר"כ אין לי בעיות בפן הרומנטי עם גברים.
תמיד הייתה לי את המחשבה שהוא קמצן (בדייטים עם בחורים אחרים הם תמיד שילמו עליי) אבל גם תמיד אמרתי לעצמי לא לפסול על זה, כי יש לו באמת אישיות טובה.
כשאני מסתכלת על הדברים ככה, בדיעבד - אני מצטערת קצת שלא חתכתי עוד בדייטים הראשונים.
מה אני אמורה לעשות עכשיו?

קרדיט: נלקח מאתר אסקפיפל

https://www.askp.co.il/question/343001