היי , אז יצאתי עם בחור מהלימודים במשך חצי שנה.. היה לי הרבה חששות והרבה חוסר בטחון מהצד שלי. גם כי הייתה לו בת זוג של 4 שנים לפניי וזה גרם לחששות מהצד שלי וגם כי יש בנינו פער גדול מבחינת ראיית החיים
סיימנו את זה 4 פעמים . אבל כל פעם חזרנו אחד לשנייה כי באמת היה קשה לשנינו .
אנחנו שונים מאוד והרבה יושב על זה..
אבל משהו כל פעם גורם לנו לחזור ולחשוב אחד על השנייה , אני תוהה לעצמי מה זה? ולמה אנחנו לא מצליחים לשחרר..
זה מתסכל אותי.
החוסר בטחון שלי נבע בעיקר מהעניין שהוא לא אמר לי שהוא אוהב אותי אף פעם. אני לא חושבת שזה הדבר העיקרי , אבל אני כן חשתי אהבה כלפיו ומאוד פחדתי להגיד לו את זה כי פחדתי שלא יעיז להגיד לי בחזרה.
הוא מאוד עצור עם הרגשות. שזה גם משהו שמאוד הפריע לי.
אבל למרות כל הקשיים שלא אפרט אותם כאן. העניין הזה שאני לא מפסיקה לחשוב עליו ומעצבן אותי ומתסכל אותי ומונע מעצמי לעבור הלאה..
הוא כן מאוד ניסה לקדם את הקשר ואני מאוד לקחתי צעד אחורה כי משהו בתחושת בטן אמר לי לא ואני סיימתי את זה בפעם האחרונה. אני שלמה עם זה. אבל עדיין מתוסכלת מהמחשבות הרבות עליו.
היה לנו תחושה מאוד מיוחדת ביחד וכימיה שהיא פשוט מטורפת.
היו לי כמה מערכות יחסים וברור לי שזה לא מספיק. אבל ההרגשה איתו זו הרגשה שאני יודעת שיהיה לי מאוד קשה למצוא במישהו אחר, אם בכלל. וגם פה נכנס הפחד לשחרר ממנו ככל הנראה.